את אפי פגשתי כשהיה תלמיד תיכון (וספורטאי ריצה מצטיין) כשהדרכתי אותו בדאייה בקלוב התעופה בשדה התעופה סירקין. לימים כשהתגייסתי "כקשיש" (אני מבוגר מאפי ב-5 שנים) לקורס טייס, אפי ואני היינו חניכים באותו הקורס (58). כטייסים בחיל האוויר, הטסנו נורדים וקרנפים באותן טייסות.
כל אחד מאיתנו בחר, לאחר השחרור, לא להמשיך בטיסה אזרחית, ופנינו לקריירות כמהנדסים בתעשיות השונות. אפי עזב את "העיר הגדולה" והקים משפחה במושב תלמי מנשה, וכמוהו גם אני במושב בן שמן.
הערכתי מאוד את אפי. אפי היה מאוד מוכשר, סקרן ללמוד, אדם שנעים לשהות בחברתו. חיוך מרגיע היה תמיד על פניו גם ברגעים קשים.
אני משתתף בצערה של תרצה והמשפחה – איבדתם אדם יקר, יהי זכרו ברוך.
תגובה אחת
היכרותי עם אפי.
את אפי פגשתי כשהיה תלמיד תיכון (וספורטאי ריצה מצטיין) כשהדרכתי אותו בדאייה בקלוב התעופה בשדה התעופה סירקין. לימים כשהתגייסתי "כקשיש" (אני מבוגר מאפי ב-5 שנים) לקורס טייס, אפי ואני היינו חניכים באותו הקורס (58). כטייסים בחיל האוויר, הטסנו נורדים וקרנפים באותן טייסות.
כל אחד מאיתנו בחר, לאחר השחרור, לא להמשיך בטיסה אזרחית, ופנינו לקריירות כמהנדסים בתעשיות השונות. אפי עזב את "העיר הגדולה" והקים משפחה במושב תלמי מנשה, וכמוהו גם אני במושב בן שמן.
הערכתי מאוד את אפי. אפי היה מאוד מוכשר, סקרן ללמוד, אדם שנעים לשהות בחברתו. חיוך מרגיע היה תמיד על פניו גם ברגעים קשים.
אני משתתף בצערה של תרצה והמשפחה – איבדתם אדם יקר, יהי זכרו ברוך.
יעקב נץ