אביב שהם ז"ל

את פרופ' שהם ז"ל זכיתי להכיר בשנת 2005 כאשר הוא הנחה אותי בעבודת הדוקטורט. אביב היה מנחה סופר מקצועי ויסודי ולכל מונחה היה משוריין אחת לשבועיים מפגש הדרכה ובדיקת התקדמות. שמו של אביב כמנחה מזן נדיר ששמח לחלוק את ידיעותיו המופלגות גרם לכך שהוא הנחה רבים בארץ וגם הנחה סטודנטים מחו"ל. מעבר להיותו איש אקדמיה בכל רמ"ח אבריו, אביב היה אדם עם לב זהב, אנושי ועם חוש הומור יוצא דופן. המשכנו לעבוד על מחקרים משותפים שנים לאחר סיום הדוקטורט. לאביב היה תחביב של איסוף בובות של פילים ואי אפשר היה לפספס זאת במשרדו. לצד אינסוף גיליונות של כתבי עת שהוא הקפיד לקרוא ולמרקר מהם דברים חשובים (הוא גם זכר מה יכול לעזור בכל מחקר…) הונחו הפילים והיתה אווירה נעימה.
אביב היקר, קשה לכתוב עליך בלשון עבר אך אם אתה צופה מלמעלה תזכור שהידע האינסופי שלך והחוקרים שהכשרת הם עדות להמשכיות שלך. נוח על משכבך בשלום.